שירים וריקודים

שירים וריקודים

ועצה נוספת להתגבר על העצבות, היא לשמוע שירים שמחים ולרקוד, כמעשה הנביאים, שנאמר “ולפניהם נבל ותוף וחליל וכינור והמה מתנבאים” (שמואל א י), כי “אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה” (שבת ל:).

ולכן הביאו כלי נגינה לפני הנביאים, בכדי שיהיו בשמחה, ועל ידי זה היתה השכינה שורה עליהם והיו מתנבאים. וכן בכל אדם, על ידי ניגונים שמחים יבא לידי שמחה.

ויהא בחברת אנשים יראי שמים שמחים, כאשר מובא על הצדיק ר’ אברהם בר’ נחמן מטולצ’ין, שהיה אוהב להתרועע דוקא עם אנשים שמחים (“שיח שרפי קודש” ח”ג סי’ תקלח).

וישמע מילי דשטותא ובדיחותא (ענייני צחוק ובדיחות) כי במיוחד על ידי כך יוכל לצאת מאפילה לאורה (לקו”מ ח”ב סי’ כד, שהר”ן סי’ כ), ויקויים בו “כי בשמחה תצאו”, על ידי שמחה תצאו מן העצבות. אף אם שמחה זו אינה פנימית.

שלושה תנאים לבדיחות

ובספר “שיח שרפי קודש” (ח”ב סי’ יג) מובא בשם רבינו הקדוש מברסלב זצ”ל, כי לשמיעת בדיחות נצרכים שלושה תנאים: א. להזהר מאוד מלפגוע בכבוד הזולת. ב. לבלי לדבר ניבול פה. ג. לא להתכוין לכבוד עצמו ולהתגאות. והפטיר רבינו ז”ל לאמור: “כעת כבר אפשר לומר בדיחות”…

והעיקר הגדול תמיד הוא התפלה, להתפלל תמיד לפני השם יתברך לזכות לשמחה, ולהנצל ממדת העצבות המגונה, אשר האריכו בספרי מוסר בגודל גנותה, ובחסרונות הנמשכים ממנה.

ועוד עיקר גדול – לחשוב תמיד על נקודות טובות שיש בו ובאחרים, ולא לחשוב מחשבות אוון ומחשבות רעות, אלא להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, ועל ידי כך יזכה ללב טוב שמכך באה שמחה.

ציפית בסבלנות לישועה?

ואם נעצב אל לבו מפני שזה זמן וזמנים אשר מצפה הוא לישועה ולא באה, עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו, יש לו לדעת נאמנה כי הכל מאת ה’ מן השמים – לטובה גמורה, ואם היה יודע את אותה טובה, היה מזמר רוקד ושמח.

אלא שקיימים נסיונות בעולם הזה, בכדי לבחון את האדם כיצד יתנהג במצבים מסוימים, ולכן מעלים השם יתברך מן האדם את סיבת הנהגתו עמו. וזכור זאת היטב כי הוא כלל גדול.

עוד ידע ויאמין, כי תשועת ה’ כהרף עין וקרובה ישועתו לבוא, וגם אם תתמהמה יחכה לה בסבלנות ובאמונה שהכל לטובה.

ומובא בספר “שיח שרפי קודש” (ח”ד סי’ קי) כי כאשר מתפלל אדם על עניין מסוים ולא נושע, ובכל זאת אינו מתיאש אלא ממשיך ומרבה בתפילה, כשתבא ישועתו – תבוא בשלמות והרחבה יותר ויותר.

וזאת מפני שהכין הרבה “כלֵי קיבול” על ידי ריבוי תפילותיו (ור’ שם ח”ו סי’ שסא וסי’ ת). אשרי המתבונן בדברים אלו וראה ושמח בלבו.

צריך תמיד להיות שמח, בסך הכל אתה אורח

וישמח וישמח וישמח בעצם היותו יהודי וחלקו בחיים לעולם הבא, ויש לו על מה לסמוך ולהשען הלא הוא אלוקינו אדוננו מלכנו ומושיענו, באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה.

ובכלל אין זמן להיות עצוב בעולם הזה החולף ועובר כהרף עין, וכמאמר החכם “צריך תמיד להיות שמח כי סך הכל אתה אורח”. ובכן “שִׂמחו בה’ וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב”.